ענף הקלינטק הישראלי

עברו כשלוש שנים מאז שמהפכת הקלינטק פרצה לחיינו ואנשי טכנולוגיה רבים עזבו את בועת ההייטק המתפוצצת לכיוון מה שנתפש כהבטחה הבאה. והדבר הבא הוא קלינק, כך מאמינים רבים: משבר האקלים העולמי והמחסור העולמי במים הם רק חלק מההזדמנויות העסקיות העצומות שמספקת לנו התקופה הנוכחית. השילוב עם המשבר הכלכלי שמטלטל כלכלות בכל העולם גם הביא לכך שחסכון במשאבים, מכל סוג שהוא, הוא צו השעה.

ואכן, בסוף 2009 נמדדה עליה של 35% בגיוס עובדים לחברות העוסקות באנרגיה חלופית, ויותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם ביותר מ-500 חברות הקלינטק הפועלות בישראל. נראה ששוב, כמו בהייטק – העולם מחפש את היזמות והחדשנות הישראלית.

השאלה שחייבת להישאל כאן היא האם חדשנות וגאונות טכנולוגית יספיקו לחברות שיסתפקו ביכולת להוציא מים מסלעים או ליצר אנרגיה מאצות, או שלצד הפתרונות הסביבתיים החדשים, שהעולם משווע להם, חייבים להבין את מקורות המשבר, את ההקשר החברתי ואת המשמעויות הסביבתיות המגיעים עם כל פיתרון.

ברגע שכל פיתרון נבחן בקונטקס רחב יותר, מתגלות בעיות ואתגרים נוספים: לדוגמה, התפלת מים מייצרת מים שאינם עשירים מספיק במינרלים ובמלחים – מים שיכולים לספק את צרכי האדם אך הורסים מערכות אקולוגיות נרחבות התומכות בחייהם; הקמת חוות סולאריות עצומות מחייבת שימוש מסיבי בשטחים פתוחים ויקרים ועוד.

הצורך בהבנה של המציאות המורכבת וההקשרים של כל פיתוח הפך למשמעותי יותר בגל הנוכחי של הקמת חברות טכנולוגיה. החיבור בין הבנה סביבתית רחבה יותר וגאונות טכנולוגית יביא איתו הזדמנות גדולה אף יותר.

מיכל איתן היא לשעבר סמנכ"ל בצ'ק פוינט ומומחית לקיימות