עיצוב ברקיי מה?

aditala

אז מה זה בעצם המונח המשונה הזה, עיצוב בר-קיימא, שכל בר-דעת מעקם את הפרצוף מולו כשאני עונה לשאלה "במה את עוסקת?" המבט המבולבל הזה, שמופיע על פרצופם של אנשים מתחומים שונים, שורה במידה רבה גם על פרצופים בקרב קהילת המעצבים, שבהיעדר הזדמנות לעצור רגע ולחקור יותר לעומק נחשפים למגוון רחב של פרויקטי עיצוב המופיעים תחת הכותרת עיצוב מקיים. המונח עצמו, שהפך להיות סוג של מילת באז בזמן האחרון, יש חשש שיהפוך די מהר לריק מתוכן אם לא נעצור לרגע ונגדיר את המהות ממנה הוא שאוב ואליה הוא שואף.

קצת קונטקסט

בעולם שמתמודד עם שינוי פרדיגמה סביבתי-חברתי-כלכלי, תפיסת הקיימות (Sustainability) מתבססת בהדרגה כאלטרנטיבה מבוקשת לדפוסי החיים הנהוגים בעולם המערבי. אם מנתחים את גידול האוכלוסין ואת העלייה ברמת החיים מגיעים למסקנה שאם כל תושבי העולם היו חיים ברמת חיים הדומה לזו של העולם המערבי היינו זקוקים לפחות לחמישה כדורי ארץ כדי לספק את צרכינו.

מכיוון שיש לנו, לפחות כרגע, רק אחד, וגם בו במקום לחיות מהריבית אנו חיים (ומכלים) את הקרן, הקריאה למעצבים היא לבחון, להמציא ולפתח דרכים חדשות ויעילות פי חמש, לפחות, לחיות ולשגשג על פני הכדור.

בין "עיצוב ירוק" ל"עיצוב בר-קיימא"

לאורך העשור הראשון מאז עלה המונח קיימות לתודעה הרווחת, התרכזו רוב המעצבים באסטרטגיות של "עיצוב ירוק" או Ecodesign, שעיקרן במזעור הנטל הסביבתי של מוצר על הסביבה דרך שימוש במערך שיקולים של מבניות חכמה, בחירה מושכלת של חומר, ייעול תהליכי הייצור והשימוש וחשיבה על החיים שאחרי.

לקח קצת זמן, אבל הבנו שזה בעצם לא מספיק, ושכדי לעשות מהלך מעמיק צריך להכניס לסל עוד כמה שיקולים...

החשיבה הקלאסית של עיצוב בר-קיימא מתבססת על משולש השיקולים: People, Planet, Profit ומכלילה, בנוסף לאופטימיזציה מבחינת הנטל הסביבתי של מוצר, את ההתייחסות לתקפות ואיזון כלכליים ולמערך של אספקטים חברתיים. אספקטים אלה מבוססים על ערכים של צדק אתי וחברתי כמו חלוקה צודקת של משאבים ואפשרויות בין אנשים מרקעים שונים ובינינו לבין הדורות הבאים, תנאי עבודה הוגנים, היעדר ניצול בתהליכי ייצור וקידום שוויון הזדמנויות.

להבנתי, התפקיד המרכזי שיש לעיצוב בר-הקיימא היום הוא לבחון את מנהגי החיים שלנו מהיסוד ולהציע פתרונות מהפכניים לאופן שבו אנו מקיימים צרכינו תוך השתתפות במערך החוקים לפיהם פועל הטבע. תפקידו הנוסף הוא יצירת מוטיבציה לבחינת אורח חיינו באופן שיאפשר גיבוש דפוסי חיים מאוזנים יותר עם הסביבה, תוך חיזוק המרקם החברתי-לוקאלי.

ובעולם העסקים?

לעיצוב בר-קיימא יש את הפוטנציאל להפוך לגורם מכריע ביכולת של חברות לשרוד את שינוי הפרדיגמה הנוכחי. בהתבסס על מקרי מבחן מהעולם, ניתן להניח כי יהיה זה מהלך אסטרטגי אפקטיבי להיערך היערכות מוקדמת ולפתח מוצרים שתומכים באימוץ אורח חיים מקיים ו/או מציעים אלטרנטיבה סביבתית תקפה להיצע הקיים בשוק.

מגמות מרכזיות בעיצוב לקיימות

חיפוש דרכים לשימוש נקי וזמין במקורות אנרגיה מתחדשים – עיצוב מוצרים שבוחנים דרכים חדשות להזנה מהאנרגיה המתחדשת הסובבת אותנו – שמש, רוח, מים, אנרגיה קינטית ותהליכים ביולוגיים, פיסיקליים וכימיים שונים.

תיעול מקורות שפע שאינם מנוצלים – איתור, תכנון ותפעול של מערכים לשימוש בחומרי גלם זמינים שאיננו מחשיבים בדר"כ כמו פסולת תעשייתית ופסולת חקלאית.

מעריסה אל עריסה – תהליך עיצוב המתכנן מראש את האופן שבו 100% מן החומר של המוצר שלנו יתפרק ויהפוך מזון לתהליכים אורגניים או לתהליך מתועש, וכך יקבל הזדמנות לחיים חדשים.

עיצוב מוצרים שמייצגים תפיסה חדשה של איכות חיים ומזמינים אנשים לאמץ אורח חיים מאוזן יותר עם הסביבה.

חשיבה של שירות במקום מוצר – חשיבה עיצובית המכירה בכך שלא תמיד אנחנו צריכים להיות הבעלים של מוצר לו אנו זקוקים בתדירות נמוכה או לתקופה מוגבלת. מודלים עסקיים חדשים מאפשרים חכירה של מוצר, השאלה או בעלות משותפת וכך חוסכים לא רק כסף אלא גם משאבים רבים.

עדיטל אלה היא מעצבת מוצר המתמחה בעיצוב בר-קיימא, בעלת סטודיו לעיצוב בשם "עיצוב חושב סביבה", מרצה במסלול "עיצוב-סביבה-חברה" במכון הטכנולוגי חולון ויועצת לארגונים בנושאי קיימות.

www.aditalela.com